פרח מוגן



נרקיס צמודה לאמא שלה מאז שהיא נולדה. 

רק אמא שלה יודעת איך לחתל אותה ולהאכיל אותה, והיא יונקת בעיקר חלב אם עד גיל ארבע. 

רק אמא שלה יודעת איך לטפל בה ומה היא צריכה ואוהבת, ולכן היא הולכת ל"גן עם אמא", גן יחיד במינו לילדים עם אימהות, למרות שהוא מרוחק כשעה נסיעה מביתה. 

רק אמא שלה מרגיעה אותה ועוזרת לה להירדם ולכן הן ישנות במיטה יחד, למרות שהיא כבר מזמן נערה. 

רק אמא שלה, רק אמא שלה, רק אמא שלה. 


אבא ואמא של נרקיס נפרדו לפני חמש שנים, 

מאז שנפרדו אבא הפך להיות "ההוא". 

כש"ההוא" מדבר אליה היא לא מסתכלת לו בעיניים ולעיתים רחוקות תשמיע יותר מכמה מילים בודדות כתגובה. 

כשמגיע זמן הארוחה בימים שהיא אצלו היא אוכלת רק את מה שהביאה בתיקה ואם לא נשאר דבר היא תבחר להישאר רעבה.  

במהלך כל זמני השהות שלהם יחד היא לא יוצאת מהחדר. 

אסור ל"ההוא" לפתוח את הדלת וגם לא להציע שום הצעה לבילוי משותף. אם יעז להשמיע את קולו מעבר לדלת וינסה להזמינה, יזכה בצינה רושפת ויידרש לחזור למקומו במהרה. 


כששואלים אותה מה היא רוצה היא עונה "כלום", 

כששואלים אותה מה היא אוהבת היא עונה "לא יודעת", 

כששואלים אותה מה עשית היום היא עונה "שום דבר",

וכשאמא בסביבה, היא תגניב אליה מבט ואחרי כל תשובה תבדוק שענתה נכונה. 


נרקיס כמעט ולא מביעה רגשות או מחשבות, מבטה מזוגג וקפוא והיא יפה – כמו הפרח המוגן שאמא שלה מכנה אותה בחיבה. 

נרקיס בשונה מרפונזל איננה כלואה במגדל גבוה אי שם בממלכה רחוקה, היא מתהלכת פה בינינו - ילדה שהפכה להיות מגדל, שיש בו חלון אחד קטנטן ממנו נכנסת ויוצאת- רק אמא שלה.


לינק לשיר מהסרט  על רפונזל שבהשראתו נכתב הפוסט - Mother Knows Best