מהו ניכור הורי?

ניכור הורי זו תופעת ספקטרום של טראומת התקשרות בקרב ילדים. טראומת יחסים זו מתבטאת בלכידות מרעה (פתוגנית) של ילד עם הורה אחד (מכונה בספרות הורה מועדף או הורה מנכר) ודרדורו לדחיית קשר ואף מחיקתו של ההורה השני (הורה מטרה או הורה מנוכר) מחייו של הילד, ללא הצדקה.

דינמיקת יחסים הרסנית זו מקבלת ביטוי ביתר שאת בעתות פרידה או גירושין, אך שורשיה נטמנים בראשיתה של הקמת המשפחה ולעיתים אף במשפחות המקור (טראומה בין-דורית). ולכן, היא עשויה להופיע בווריאציות נוספות גם במשפחות שאינן מתמודדות עם תהליכי פרידה וגם על רקע מעורבות של גורמים נוספים במשפחה (סבא/ סבתא, כלה/ חתן אח/אחות, בן/בת זוג מפרק ב' וכדומה).

לתופעה דרגות חומרה שונות והשלכות קשות וארוכות טווח על התפתחותם ובריאות נפשם של ילדים. ניכור הורי בינוני-חריף הוא בבחינת התעללות נפשית, ולכן מחייב התערבות פסיכו-משפטית מהירה ונחרצת.


לצורך אבחון התופעה ובידולה מתופעות אחרות, המתבטאות בהפרעות ונתק קשר בין הורים וילדים, הוגדרו קריטריונים לאבחון במודל המכונה Parental Alienation – The Five Factor Model (William Bernet MD, 2020).

5 הקריטריונים המחייבים לאבחון ניכור הורי במשפחה

1. סירוב, הימנעות או נתק קשר של ילד מהורה אחד לפחות.
2. עדות להיסטוריה של קשר חיובי בין הילד להורה שעתה דחוי.
3. היעדר קיומה של התעללות, הזנחה ו/או אי כשירות הורית קודמת כלפי הילד, מצד ההורה הדחוי.
4. עדות לקיומם של מגוון התנהגויות/ אסטרטגיות הוריות בעלות פוטנציאל לניכור (פירוט מטה) מצד ההורה המועדף.
5. קיומם של מגוון תסמינים (פירוט מטה) המעידים על ניכור מצד הילד כלפי ההורה הדחוי.

17 התנהגויות/אסטרטגיות הוריות בעלות פוטנציאל לניכור ילדים
(Baker & Fine, 2008)
התנהגויות אלה יחשבו כעדות לניכור בהתאם למגוון, לעוצמה ולתדירות ההופעה שלהם ביחסים עם הילד.

1. חשיפת ילדים לאמירות שליליות/פוגעניות/ ניבול פה כלפי ההורה הדחוי.
2. פעולות לצמצום הקשר עם ההורה הדחוי.
3. פעולות לצמצום התקשורת הישירה (במגוון האמצעים) עם ההורה הדחוי.
4. צמצום האזכורים (האפשרות לדבר עליו/ה, קיומן של תמונות וחפצים המשויכים עליו/ה, וכדומה) של ההורה הדחוי.
5. היעדר אישור, מניעת אהבה ו/או הפגנת ריחוק כתגובה לרגשות, מחשבות או התנהגויות חיוביות כלפי ההורה הדחוי.
6. אמירות השוללות את קיומה של אהבה מצד ההורה הדחוי כלפי הילד.
7. מבחני נאמנות, אישור (פסיבי או אקטיבי) ו/או דרישה מהילד לבחור באחד/ת מבין ההורים.
8. דמוניזציה של ההורה הדחוי.
9. דרישה לניתוק קשר מההורה הדחוי.
10. שיתוף הילד ברגשות, מחשבות והתנהגויות הקשורות בסכסוך ושאינן תואמות גיל עד כדי ערבוב/ חילוף תפקידים (Enmeshment) הורה מועדף-ילד.
11. שימוש בילד לאיסוף חומרים ואף ריגול אחרי ההורה הדחוי.
12. בקשה מהילד לשמור סודות מפני ההורה הדחוי.
13. מעבר לכינוי ההורה הדחוי בשמו הפרטי או בשם גנאי כחלופה לכינויו "אבא"/ "אמא".
14. כינוי בן/בת זוג חדש/ה או מבוגר אחר בחייו של הילד כ"אמא"/ "אבא" כחלופה להורה דחוי קיים.
15. מידור אינפורמציה, מניעת גישה ו/או חשיפה למידע הכרחי אודות הילד (מידע לימודי, רפואי, חברתי וכדומה).
16. שינוי שם הילד ו/או שם המשפחה למחיקת עדות קודמת לשיוך להורה הדחוי.
17. דה-לגיטימציה לסמכות ההורית של ההורה הדחוי.

8 תסמינים של ניכור בקרב ילדים
(Baker & Fine, 2008)

1. קמפיין השמצה כנגד ההורה הדחוי בכל הזדמנות וללא כל חווית אשמה או בושה.
2. שימוש בהצדקות חלשות או לא סבירות כסיבה לנתק.
3. חוסר אמביוולנטיות רגשית כלפי ההורה הדחוי (דמוניזציה).
4. תופעת "החושב העצמאי" - שימוש ניכר בהצדקות של חירות אישית, לבחירות קיומיות והרות גורל אשר אינן תואמות גיל.
5. תמיכה אוטומטית ואידיאליזציה בכל הקשור להורה המועדף (קואליציה בין-דורית).
6. היעדר אשמה ואמפתיה בהקשר למעשים חריפים שיש בהן פוגעניות כלפי ההורה הדחוי.
7. שימוש בתרחישים מושאלים מאירועים שהילד לא נכח בהם כלל ו/או שימוש בשפה שאינה תואמת גיל או אירוע.
8. התפשטות האיבה כלפי ייחוסים הקשורים בהורה הדחוי ו/או עמדתו (בני משפחה מורחבת, חיות המחמד שלו/ה, ביתו/ה, עבודתו/ה, מינו/ה ואף אנשי מקצוע המצדדים בו/ה).

הערה חשובה: מטרת האינפורמציה מעלה וכן זו המופיעה באתר כולו נועדה לסייע למשפחות מתמודדות ללמוד יותר על מצבן וכן להרגיש פחות לבד בהתמודדות הכואבת. עם זאת, כדי לאבחן מצבי ניכור נדרשת מעורבות של איש מקצוע מומחה, אשר פוגש את כל בני המשפחה המעורבים.