אתמול נערך משפט שדה מגמתי בחדשות ערוץ 13, לאחד משופטי המשפחה האמיצים, המובילים את המאבק בניכור ילדים על רקע פרידה וגירושין בישראל. היום לצערי עתיד להתפרסם פרק מגמתי נוסף, אודות מטפלים הממונים מטעם בית המשפט לטפל בחידוש קשר בין הורים לילדים.
המסע האישי והמקצועי שלי, להעלאת המודעות ולמיגור ניכורם של ילדים במשפחה, לימד אותי שלא להלחם באופל אלא פשוט להמשיך להדליק את האור. ולכן אשתף קצת היום, על איך עושים היסטוריה בתהליך חידוש קשר ומשנים את העולם לא רק לעתיד לבוא, אלא גם לאחור.
בראש השנה האחרון נפגש לראשונה אבא בן 60 עם הבת שלא ראה 25 שנה. כשהתגרשו היא היתה תינוקת והוא היה צריך להפוך עולמות כדי לראות אותה, ללא הצלחה. עתה הבשילו התנאים והיא העזה לפגוש אותו, את האיש שהביא אותה לעולם ולא זכה מעולם לגדלה.
הפגישה היתה מורכבת משתיקות חודרות ולבבות כואבים מאוד. ״איפה היית כל השנים?״ היא אמרה לו. ״אם כל כך אהבת אותי, למה נעלמת לי מהחיים?״. אין לה כמעט זיכרונות מהמפגשים הספורים שהצליח לקיים איתה במרכז הקשר תחת צו שיפוטי. יש לה רק את הסיפור על ההיסטוריה שלה ועל אבא שנטש אותה. היסטוריה של ילדה לא אהובה.
לקראת סיום המפגש הוא ביקש ממנה שתתלווה אליו לאוטו. וכשפתח את תא המטען היתה בו בין היתר בובה, שקנה לה לאחד מימי ההולדת, וצרור מכתבים ששלח לה לאורך השנים ושבו אליו עם פתק החזרה.
האשה הצעירה והעצורה הזאת חטפה מתא המטען את הבובה וצרור המכתבים, הצמידה אותם חזק אל החזה שלה והתיישבה מתייפחת על המדרכה.
אלו רגעים קטנים בחיים של משפחות המתמודדות עם ניכור, שנעשית בהן ממש היסטוריה.
החיים של האשה הצעירה, של אבא שלה ושל כל המשפחה המורחבת, לא יראו אותו דבר מעתה והלאה. אך באורח פלא, התחילה להכתב מחדש ברגע גם ההיסטוריה שלהם מלפני 25 שנה.
לסיום, מסר מיוחד למי שקוראים אותי ומתמודדים היום עם אתגרים של נתק ודחיה. שימרו לעצמכם לא רק את כאבכם אלא גם את מחוות האהבה. ביום סגריר או שטוף שמש עשוי להופיע ילד או ילדה על סף הדלת, מחפשים ריפוי וכתיבה מחדש של היסטוריה כאובה.
ואם אתם זקוקים לתמיכה, עידוד ואפילו השראה, מצרפת לינק לאירוע המתקיים בשבוע הבא במיוחד עבורכם, ערב של פירוק והרכבה.
https://lp6.senzey.com/topaz/98