הסיפור שלי, הסיפור שלך, הסיפור שלנו

ככל שאני מתמסרת לעיסוק בניכור הורי, כך אני חושפת יותר את עצמי ובהכרח גם את האהובים לי מכל. 

יש ערך גדול בחשיפה הזו, להעלאת המודעות ולסיוע למשפחות מתמודדות כמונו. ולכן אני מעזה להסתכן במחירים שהיא מביאה איתה.

לאחרונה דיברתי עם הילדים היקרים שלי על משמעות החשיפה, ועל הגבולות שהם מבקשים ממני לשמור בכדי שירגישו בטוחים ומוגנים יחד איתה. השיחה הזו הייתה מן המרגשות שנהלנו עד היום.

אחד המשפטים שאמר הבן שלי הבהיר לי כמה משמעותית הדרך שעשינו יחד. היקר שלי, שהחזיק בתפיסה מקוטבת של טוב-רע, אוהב-אויב, שחור-לבן, ביקש ממני שאשים לב שאני מספרת את הסיפור שלי, ושאקח בחשבון שיש גם את הסיפור שלו וגם את הסיפור של אבא.

אני כותבת את המילים שלו ודמעות עולות בעיני. כמה מופלא ונבון הפך המתבגר שלי, שמסוגל להכיר היום במציאות מרובת הגוונים ונקודות המבט של חיינו. כמה רגיש וחכם הוא, שהוא מבין את החשיבות שבהשמעת הסיפורים שלי, שלו, שלנו, לא רק לעיבוד חוויית חיינו, אלא גם להובלת שינוי גדול ומבורך במציאות של משפחות רבות כמונו.

מחר אני יוצאת להרצות בפני צוות טיפולי גדול בפנימיית נוער בצפון הארץ. לא פעם בסיום ההרצאה אני נשאלת, מדוע בחרתי לספר את הסיפור דרך המסע האישי שלי ולא דרך הצגת "האמת" של כל מה שקרה לנו. 

אני חושבת על השיחה שניהלתי עם הבן שלי, ומצטערת שלא יכולה להביא אותו איתי, כדי שהוא יענה על השאלה הזו.

רוצים גם אתם לשמוע אותי? צרו קשר או כתבו לי. אשמח להגיע גם אליכם.