לפני שש שנים, כשאני הייתי רק בתחילת הדרך, המיתוס עליו אני מדברת בסרטון היה גם המיתוס שלי. 

אני האמנתי שללא גורם מומחה וללא החלטה שיפוטית לא אצליח לשוב לחיי ילדי. לא בגלל שהייתי אשה חלשה, חסרת אונים או יכולת, אלא בדיוק בגלל שלא הייתי כל אלה ובכל זאת הרגשתי נואשת, עייפה וכואבת.


במציאות הפרטית שלי, לא משנה כמה אוהבת, צודקת, אמיצה ונחושה הייתי... אני הפכתי עולמות כדי לגייס את המערכת (בית המשפט, הרווחה, בית הספר, השירות הפסיכולוגי ואפילו הכנסת) והעולם המשיך להסתובב כאילו כלום לא קרה. ולמרות ה״אישורים״ שקיבלתי, שאני אמא טובה ושילדיי נמצאים בסיכון, אני והילדים האהובים שלי נותרנו מנותקי קשר.


בנקודה של שפל תהומי בחרתי בחירה חדשה, שעזרה לי להוציא את עצמי מעמדת הקורבן ולפעול בעוצמה מלאת רכות להשבת הקשר עם הילדים שלי. עשיתי זאת בעצמי. לא בזכות ה״מערכת״ אלא למרות אזלת ידה!


הדרך הזו החזירה לי את האמונה בעצמי, בילדים שלי ובקשר שלנו, אף על פי כן ולמרות הכל. הדרך הזו אפשרה לי לחקור, ללמוד, להיות יצירתית, לחזור לחיות, לחזור לשמוח, להתמקד במה שחשוב לי באמת ולשחרר את הצורך לשנות את העולם, בכדי שיציל אותי. 

עתה, אני התמקדתי בלשנות את עצמי! והעולם שלי באורח פלא, השתנה איתי.
באלפי צעדים קטנים, שלא היו תלויים בדבר - שבתי לחיי הילדים האהובים שלי והם לחיי. לא בכפיה, לא בליווי גורם מומחה ולא בכח החלטה שיפוטית, אלא באהבה ללא תנאי, אמונה גדולה וסבלנות אין קץ. 

אז להורים המתמודדים שיצפו בסרטון הזה, אני קוראת לקחת אחריות על הפיתרון (לא על האשמה!!!), להתמקד במה שביכולתכם לעשות ולהחזיר לעצמכם את האמונה שזה אפשרי. 


למרות שחובל, הקשר שלכם עם הילד שלכם הוא קשר עמוק ובלתי שביר. הילד שלכם בחר בכם לאתגר הזה כי הוא סומך עליכם שתצליחו לשוב לחייו ולהציל אותו מהבחירות הנוראיות שאולץ לקבל! 



הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.